על ירדנה מויקיפדיה

ירדנה כהן (1 ביולי 1910 – 23 בינואר 2012) הייתה רקדנית, כוריאוגרפית ומורה למחול ישראלית הנחשבת לאחת מחלוצות המחול בישראל. כלת פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה (תש"ע-2010).

כהן הייתה הכוריאוגרפית של מספר ריקודי עם ישראליים. הקימה סדנאות מחול לסטודנטים ולימדה מחול באולפן שלה על הכרמל.

ביוגרפיה

ילדות ונעורים

ירדנה כהן נולדה וגדלה בשכונת ואדי ניסנאס בחיפה. היא בתם הבכורה של מרים ניר-רפאלקס (אחותו של נחום ניר-רפאלקס) ופנחס כהן, חוקר טבע, ממייסדי בית הספר הריאלי וגן החיות חיפה. פנחס כהן נהג לחתום כ"פ.כ. ירדני" (על שום חיבורו לאזור הירדן, שבו גדל), ומכאן נגזר שמה של ירדנה. ב-1911 נסע פנחס כהן בגפו לברלין על מנת ללמוד מדעי הטבע. במקביל עברו ירדנה ואמה למושבה בת שלמה.

במלאת שנה וחצי לירדנה נסעו השתיים לברלין להתאחד עם אב המשפחה. עם סיום לימודיו של האב בשנת 1915 חזרו השלושה לארץ להתגורר במושבה הגרמנית. ב-1917 החלה ללמוד בכיתות היסוד של בית הספר הריאלי. בגיל 14 עברה כהן ללמוד בגימנסיה גאולה בתל אביב.בתקופה בה למדה בתל אביב הייתה כהן פעילה ב"קבוצת החוגים", מניחת היסוד לתנועת "המחנות העולים". עם סיום לימודיה בתיכון הצטרפה לקבוצה של התנועה שהתגוררה בצריף על גבעה בחדרה. במסגרת פעילותה בקבוצה זו עבדה ירדנה בסלילת כבישים ובפרדסים.

לימודי מחול

את תחילת דרכה במחול עשתה כהן בסטודיו של מיס מירמידלסקי, אשר לימדה מחול את ילדי הבריטים, ולאחר מכן אצל מרגרט פוקס רוט (לימים מבקרת המחול שלומית רוט), שלימדה ריקוד לצלילי מלחינים קלאסיים. עם זאת, כהן טענה כי מוריה הראשונים למחול היו השחפים שחגו מעל הגלים; היא הייתה נוהגת לצפות בהם במשך שעות וללמוד על טיב תנועותיהם.בגיל 14 יצרה את הכוריאוגרפיה הראשונה שלה, על פי השיר "פעם אחת חלוץ יצא אל הכביש. בהיותה בקבוצת החוגים בחדרה, נהגה כהן לחולל בשעות הפנאי ובערבים החברתיים. אחד מן הקבוצה שראה את כישרונה, הפציר בה לנסוע לחו"ל על מנת שתפתח את כישוריה במחול. לאחר שחלתה בקדחת נשלחה כהן בשנת 1929 לווינה ל"תקופת החלמה" במסגרתה תוכנן שתלמד כוורנות, מקצוע שיביא תועלת ליישוב בארץ. בווינה נרשמה לאקדמיה הווינאית לאמנות המחול, בה למדה אצל גרטרוד בודנויזר והאחיות ויזנטל. את האקדמיה סיימה בהצטיינות לאחר ש"קפצה" שתי כיתות. במסגרת לימודיה למדה כהן פסיכולוגיה, מקצוע ששילבה יחד עם המחול. כהן חזרה לארץ לחופשת מולדת קצרה ומיד נסעה לדרזדן, ולמדה אצל הכוריאוגרפיתגרט פאלוקה, תלמידתה של מרי ויגמן (אז מחלוצות המחול החדיש, האקספרסיוניסטי).עם עלייתו של היטלר לשלטון בשנת 1933 חזרה כהן לחיפה, לימדה התעמלות בבית ספר מזרחי לבנות ברחוב חרמון בחיפה, שם הכירה את המשוררת זלדה. השתיים התיידדו ואת שירה "כרכום של שדות" הקדישה זלדה ל"ירדנה נסיכת הריקוד התנ"כי". בעת עבודתה כמורה החלה כהן להתקרב לתנועה ולמקצבים המזרחיים, בעיקר לתוף הדרבוקה.

עוד מויקיפדיה